| אני מקדמת את המטופל בברכה, כחלק אינטגרלי מטקס הפתיחה. רק אתמול אמרה לי מטופלת: "את תמיד יוצאת אלי ומחייכת ושמחה שאני באה". "ברור.." אמרתי לה, ואז הבנתי שכנראה שזה לא ברור, וכבר הדרך שבה אנו מקבלים את המטופלים שלנו נחקקת אצלם, ואולי מהווה חוויה טיפולית בפני עצמה. לרגע זה מצטרפים רגעים נוספים בשלבים שונים של הפרוטוקול. בעצם הברית הטיפולית נוצרת מהרגע הראשון, והמטפל בצורה אקטיבית מקדם את היווצרותה ע"י המקצועיות שלו, ההתעניינות במטופל, השוויוניות וההדדיות. בשלב 1- לקיחת היסטוריה, אנחנו לומדות להכיר את המטופל, זהו שלב של איסוף זכרונות, חיוביים ושליליים בדרך אל ההמשגה. כבר בשלב זה של מציאת זכרונות עבר, אנחנו מסבירות למטופל שלא נפתח את הזכרונות אלא רק נדבר עליהם באופן כללי, בכותרת, וזה בכדי לשמור מפני מוצפות. יש פה חוויה של שמירה והגנה על גבולות המטופל, שעשוי עדיין להתלבט כמה הוא יכול לסמוך על המטפל וכמה בטוח לו לפתוח את נבכי נפשו. בהמשך, כאשר המטפל מעודד את המטופל לחשוב ואולי לפנטז על כך שיצליח להתמודד בצורה מוצלחת (תבנית עתיד רצויה), אנחנו בעצם מאפשרות למטופל להעיז ולדמיין את עצמו במקום אדפטיבי יותר, הניסוח החיובי מאפשר קונקרטיזציה ומנטליזציה של האפשרות הזו ומחזק את המוטיבציה להכנס למים העמוקים של טיפול EMDR. בשלב ההמשגה, המטפל מחבר עבור המטופל בין אירועי עבר, הסימפטומים והטריגרים, התבניות האדפטיביים והמשאבים. למעשה אני מחזירה למטופל את הסיפור שלו אבל כשהוא ערוך ומוחזק קצת אחרת. המטופל חש נשמע, מובן ומוכל, ייתכן שבראשונה בחייו. הרגע הזה מוטמע כחלק מחוויה אדפטיבית חיובית ואפשרית, מה שמקדם ומאפשר את המשך הטיפול. "אני מרגישה שהסיכום הזה מחזיר לי את הכוחות.." "ואוו, סביב הסיכום שעשית, אני מגלה כמה אני חזקה" "שדיברת עלי ככה ועל מה שקרה וקורה לי, הרגשתי מוחזקת ובידיים טובות..." "אני מרגישה עינים טובות שמסתכלת עלי.." "הדיוק וההסתכלות על המורכבות, משמעותיים לי נורא" "ואוו, פתאום אני מרגישה שזה אפשרי, ואני יכולה לדמיין עתיד חיובי.." "השאלות פתחו אפשרויות אחרות, עשו סדר, אני מתחילה להבין מה שאף פעם לא ידעתי באמת להסביר, לא לעצמי ולא לאחרים" "יש לי התרגשות של תובנה" "מדהים איך בזמן כל כך קצר, אפשר להגיע כל כך עמוק". בסוף שלב תכנון הטיפול, כשהמטפל והמטופל בוחרים ביחד את האירוע הנבחר לתחילת העבודה. לפעמים לוקח זמן רב להגיע לשלב הזה... במיוחד כשאנחנו פוגשות מורכבות גדולה ועומס של סימפטומים עם מיעוט של משאבים זמינים. כשהרגע מגיע, המטפל שואל לדעתו של המטופל בתהליך של שוויוניות ושיתוף פעולה. לעתים המטפל משכנע את המטופל במחשבה שלו, ולעתים המטופל מצליח לשכנע את המטפל. "כשאמרת לי, אני הולכת אתך ולגבי הזכרון שבחרת, התרגשתי מאוד.." "הרגשתי שאת מתחשבת בדעתי וסומכת על שיקול הדעת שלי.. זו חוויה ראשונה בשבילי" "את מבינה אותי כל כך עמוק, כשהסברת לי למה כדאי שנעבוד דווקא על זה, הבנתי עד כמה". | 
